T-S 16.24

Letter from Shela b. Mevasser to the Nagid Mevorakh b. Saadya. Shela mentions complaints and rumors spread about him. He asks the Nagid to act against two silk dyers who have been troubling his brothers, Shealtiel and Yosef. Written after the year 1094. (Information from Frenkel. See additional information in Cohen, Self-Government, 150, 250, 256 and 268. Cohen: Letter from Shela b. Mevasser (Alexandria) to Mevorakh b. Saadya reporting on local affairs. The local community was happy to hear that the Nagid and his son would be joining the Fustat elders on the upcoming holidays, and the writer led the community in prayer thanking God for this. The writer bemoans the fact that he has been maligned by someone. He reports about his two brothers, Shealtiel and Yosef, silk dyers, who for years have been favored by the authorities on account of the Nagid and who bear some communal responsibilities; for the past three years they have been vexed by two Shamiyyun.
Editor: Ed. Miriam Frenkel, The Compassionate and Benevolent: The Leading Elite in the Jewish Community of Alexandria in the Middle Ages‎ (in Hebrew) (2006). Wrongly cited as T-S 16.27 but correctly in index; also ed. Mark Cohen, Unpublished editions‎ (in Judaeo-Arabic).
Library: CUL
Type: Letter
Tags: communal
Cambridge University Digital Library (CUDL)
תעודה מספר 27
TS 16.27
מכתב משלה בר מבשר אל הנגיד מבורך בן סעדיה. שלה מזכיר בו תלונות שהתלוננו כנגדו והלשנות שהלשינו עליו, והוא מבקש מהנגיד לפעול כנגד שני צבעי משי המתנכלים לאחיו, שאלתיאל ויוסף. נכתב אחרי שנת 1094.
לא פורסם.
נזכר: אשתור, קוים, עמ' 142; כהן, שלטון, עמ' 150, 250, 256, 268; גויטיין, התחדשות המחלוקת, עמ' 54-53; גויטיין, חברה, א, עמ' 411.
Recto:
1 בש' רחמ'
2 אתצל באלממלוך אדאם אללה חראסה חצרה סיידנא שר
3 השרים נגיד הנגידים עוז כל בית ישראל חכם הישיבה
4 אגתמאעהא פי אלמועדים אלמתקדמה מע שיוכנא אלמצרין
5 אדאם אללה חראסתהם ומע ולדהא אלמולא //אלרייס// אבו אל[ביאן
6 אחיאה אללה וזכאה אללה תעאלי לתורתו ולחופתו [פחמדנא
7 אללה תעאלי עלי דלך אנא וכל הקהל ואכרגת ספרי תורות
8 ואכלצת אלנייה ללה תעאלי ואלדעא יתוג אללה אלאמה
9 כאפה בחיוה אלחצרה אלאגלה תם אתצל בי מא נאב
10 ע[לי . . .]לוכה פי מן אסתגאת עלי על לא חמס בכפי
11 ואנא] אגהד פי מצאלחהם והו יגהדו פי צלמי ואבכאסי
12 . . תי לאכן אללה תעאלי בוחן כליות ולב לתת לאיש דרכיו וגו
13 . לי . . . ע אנ . . . . . . גין מא כפי ען חצרה סיידנא
14 תחיה לעד אמר ממאליכהא אכותי שאלתיאל ויוסף פי
15 דכאן אלחריר ואנהם גאלסין טול הדה אלסנין בגאההא מחפוצין
16 ענד אלסלטאן ואלעסכריה לעינאהא והם איצא חאמלין
17 אתקאל אלציבור ונאיבין ענהם ויחמלו איצא עני לאנני
18 רגל שכת ומא בקי לי חיל ואמא יתגדד קואיי בראיחה
19 סיידנא יחיה לעד ולהם אליום תקדיר ג' סנין אבלאהם
20 אללה באתנין שאמיין אלואחד יסמא בן גמיהר ואלאכר
21 ] גאלסין פי ביותהם יצבגו אלחריר
22 ] להם וכסרוהם גמלה
Verso:
1 חצרה סיידנא שר השרים
2 נגיד הנגידים עוז כל בית ישראל
3 אדאם אללה חראסתהא ותבת מגדהא
1 ממלוכהא וצניעתהא
2 שלה ביר מבשר נע
3 ישע רב
Notes:
Recto
 3-2 על פי התארים הנלווים לשמו של הנגיד מבורך, נכתב המכתב אחרי שנת 1094. ראו כהן, שלטון, עמ' 265-264.
5 הכוונה לבכור מבין שלושת בניו של מבורך, משה, הידוע בכינויו אבו אלביאן. ראו כהן, שלטון, עמ' 151-150.