ENA 2804.9

Letter from Alexandria to Efrayim b. Shemarya, Fustat, requesting donation for the ransom of prisoners of the Byzantines, 11th century. On verso Hebrew rhymed poems.
Editor: Ed. Jacob Mann, The Jews in Egypt and in Palestine under the Fâtịmid Caliphs (1970), vol. 2.
Library: JTS
Type: Letter
Tags: communal byzantines
Image courtesy of The Library of The Jewish Theological Seminary
Image courtesy of The Library of The Jewish Theological Seminary
ENA 2804, f. 9 ed. Mann, Jews, vol. 2, pp. 88-89, 01-17-90, Y.S. (p) Letter from Alexandria to Ephraim b. Shemariah, Fustat, requesting donation for the ransom of prisoners of the Byzantines, 11th century. (address) verso
1 [לי]קר הדרת כב גד [קד] מור מרב מנו אוהבי[ם] קה[ל]
2 [אפ]רים החבר בסנהדרין גדולה אכסנדריא מרבים
3 [בן כגק] מור שמריה [נוחו] עדן [לכם] השלום ועוצם
4 [והזקנים הנ]דיבים החשובים הכ[ב]וד
5 . . . [יהי] צורם בעזרם יגדל כב
(recto)
1  . . . . . . שלפי נעימות אג[ל]י שיש דגלי עלין
2  . . . . . כה אגמי רצון אור זרוע בר נטוע וכ . . . ח . . .
3  . . . . הם אחינו נכב[דינ]ו יקירנו חש[ובינ]ו גדולינו הקהל
4  הקדוש הדרים [במ]דינת מצרים אנש[י ח]סד ותום ברוכי
5  [י]יי ומבקשיו אנ[ש]י רצון מבלי ל[צו]ן הם לעני מסמך ולד[ל]
6  [מ]תמך מאריכי חקר עד בוקר מרגיזי טוב על רע ה[ו]לכי יוש[ר]
7  אוחזי כושר שומרי מ . . הר הברים וחוקים מישרים
8  העולים על שבחים כ[ג]פן על צורחים יברכם צורם
9 פ יעזרם ידברם [לת]שובה יותירם כמו שכת והות[רך ייי]
10  [ל]טובה וגו' ומודיעים אנו לכבו[ד יקר הדרת]
11  ג[ד]ולת קדושת מרינו ורבינו מרב אפ[ר]ים [החבר]
12  בסנה[דרין ג]דולה שמרו צורו ושאר הקהל [הנכבד]
13  [ו]הקדוש הזה כי אנו תמיד שו[א]לים על שלומ[כם] ומתפ[ללים]
14  לאל בעד[כם] יהי רצון לה[נח]יל לכם השלום והשלוה
15  ומגמת כ[תבנ]ו אליכם אחינו מודיעים לכבודכ[ם] על ע[סק]
16  אשה שבו[י]ה הביאוה מארץ אדום קנינו אותה בעשרי[ם]
17  וארבעה זהובים בלתי המכס אשר עליה לשלטון שגרתם
18  אלינו שנים עשר זהובים ושקלנו אנחנו השאר ומכס
19  השלטון וגם אחר כן הביאו אלינו שני אנשים המלחים
20  האחד בחור יפה ויש בו תורה והאחר נער יהיה לו
21  כמות עשר שנים וכמו שראינום ביד הגוים והם מכים
22  את[ם] ומ[ב]הילים ומפחידים אתם לפנינו חסנו עליהם ונכמרו
23  רחמי[נו ע]ליהם וערבנו אתם משוביהם לא ש[קט]נו מזה
24  עד שבאה ספינה מארץ אדום ויש בה שביה רבא . . . .
25  עם השבוים איש אחד רופא ועמו אשה והוס[ף לנו]
26  יגון ומכאוב וחרה לנו ותט ידינו עד למאוד לפי . . . . .
27  . . . . [ת]ביעת המס ושנית דוחק העת ותשומת יד
28  . . . . . . . . . . . השבוי אמור ליהודים
29  . . . . . . . . . . . . . תאמר כן אנו
30  . . . . . . . . . . . . . . . . . .